הלכות אבלות משעת הפטירה ועד לקבורה

אחרי הפטירה
משעת פטירתו של אדם נקראים קרוביו – האישה או הבעל, הבנים והבנות, האחים והאחיות וההורים – אוננים. 

אחר הקבורה נקראים אבלים. 

אונן חייב לדאוג לקבורת קרוביו ולהשתדל שיעשו כמה שיותר מהר ולכן פטור הוא מכל מצוות עשה ומתפילה

. כשאוכל, חייב בנטילת ידיים ופטור מברכות. אך אסור בבשר ויין ואסור בלימוד תורה. 

כל זמן שלא נקבר המת יכול האונן להישאר בנעליו או בסנדליו הרגילים. בשבת ויום טוב אין דיני אונן וחייב בכל המצוות.
זמן הקבורה
אין להתעכב בקבורת הנפטר שלא לצורך. אם צריכים קרוביו להגיע ממקום רחוק ויהיה לנפטר כבוד בהם,

 מותר לעכב הקבורה, ובלבד שלא יתעכבו יותר מדי. מנהג ירושלים לקבור את המת ביום פטירתו, וכך ראוי לנהוג בכל מקום.
לוויה
יש להקפיד מאוד להפריד בין גברים ונשים בשעת הלוויה וההספד.

 יש נשים, ומעוברות בפרט, שאינן נכנסות לבית הקברות מחמת הטומאה הנמצאת שם, ומנהג טוב הוא . 

מנהג ירושלים – שאין בנים, בנות ונכדים הולכים אחר מיטת אביהם, וכך ראוי בכל מקום ומקום. 

בשעת הלוויה נוהגים לומר מזמור צ"א בתהילים: "יושב בסתר עליון", ו"אנא בכח". בקבורת אישה נוהגים להוסיף "אשת חיל".
הספד
מצוה גדולה להספיד את הנפטר כראוי ולשבח אותו במעשים הטובים שעשה בחייו, ואין להוסיף יותר מדי.

 אין להספיד בערב שבת וחג לאחר חצות היום, בראש חודש, בכל חודש ניסן, בחול המועד, בחנוכה, בי"ד וט"ו באדר ובימים שאין אומרים תחנון.
קריעה
האבלים עומדים ומברכים: ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם דיין האמת! 

וקורעים את הבגד העליון לאורכו כ- 9 ס"מ. (בגד עליון: לספרדים – חולצה, לאשכנזים – גם מעיל).

 על אב ואם קורעים מצד שמאל גם את החולצה והגופיה כנגד הלב. על שאר קרובים קורעים מצד ימין.

 יש נוהגים שהנשים אינן קורעות, ולנוהגות לקרוע, צריכה אשה לקרוע להן ובצנעה. 

נוהגים לקרועה בבית העלמין לפני קבורה, ויש נוהגים לאחר קבורה. מותר לאבלים לפני הלוויה להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים.
קבורה
מצווה להשתתף בכיסוי הקבר ואין מוסרים כלי עבודה מיד ליד. 

לאחר סתימת הגולל אומרים את נוסח "צדוק הדין"(למעט ימים מיוחדים) והאבל אומר קדיש מיוחד.

 אין לשכב על הקבר לאחר הקבורה, אבל טוב לבקש סליחה מהנפטר,

 להניח אבן או גוש עפר ביד שמאל על הקבר ולומר: "לך בשלום ותנוח בשלום, ותעמוד לגורלך לקץ הימין".
בסיום הלוויה
בגמר ההלוויה עומדים הגברים המלווים בשתי שורות והאבלים הגברים עוברים בין שתי הורות בלי נעליים.

 העומדים בשורה מנחמים את האבלים. 

יש מנחמים: מן השמים תנוחמו ויש מנחמים: המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים.

 אחר היציאה מבית הקברות נוטלים ידיים שלוש פעמים על כל יד ולא מנגבים.

 טוב לקטוף עשב ולהשליך אחר הגב ולומר: "ויציצו מעיר כעשב הארץ".
טומאת כהן
לכהן אסור להטמא בטומאת מת לכן אסור לו להתקרב למקום עם מת מאידך מצוה על כהן להטמא לקרובו הנפטר, עד שעת הקבורה.

 מצוה על הכהן להטמא לשבעת קרוביו: אביו,אמו, בנו,בתו, אשתו,אח אביו,אחות אביו.

 בתום ימי השבעה,שלושים,שנה וימי זיכרון אסור לכהן להתקרב לקבריהם של קרוביו.
משעת פטירה עד סוף השבעה
אבל אינו יוצא מביתו במשך שבעת הימים, מסדרים מנין בבית האבל ושם מתפללים את התפילות.