שנה ראשונה לאבלות

קדיש
יש אומרים קדיש במשך שנה, ומנהג רוב העדות להפסיק לאומרו אחרי 11 חודש.

 יש חוזרים לומר קדיש אחרי שבוע הפסקה ויש חוזרים בשבוע אחרון של השנה.

 יש נוהגים לעשות אזכרה ביום סיום אמירת הקדיש בסוף 11 חודש.
שנת אבלות ראשונה
כל שנת האבלות ישתדל האבל להתפלל כשליח ציבור,

 ובלבד שקולו יהיה נעים ויודע שהוא רצוי לקהל. אם אינו מתפלל כשליח ציבור,

 יקפיד לומר את כל הקדישים ובמיוחד קדיש יתום, שהוא הקדיש שלפני "עלינו לשבח".

השתתפות בשמחות
במשך השנה הראשונה לא ילכו בני הנפטר לטיולים ולמקומות שמחה כגון סעודת חתונה וסעודת ברית. 

אך ל"ברית" עצמה – מותר.
בגד חדש
האבל אינו לובש במשך י"ב חודשים בגדים חדשים. אם לבשם איש אחר לפני כן, מתירים לאבל ללובשם.
קביעת יום הזכרון
את תאריך יום השנה קובעים לפי יום הפטירה.

 כגון: אם נפטר ביום י’ בשבט אפילו אם נקבר אחריו, יום השנה יהיה בי’ בשבט בכל שנה ושנה.
שבת שלפני יום הזכרון
מערב שבת שלפני יום השנה (וכן בכל שנה ושנה) 

נהוג לעלות לתורה ויש הנוהגים להתפלל כשליח ציבור בשבת. ומתחיל לומר קדיש עד יום האזכרה.
יום הזכרון
ביום השנה עצמו מתפלל הבן לפני התיבה ואומר קדיש. 

ואם קוראים בתורה, יעלה לתורה. נהוג ללמוד לעילוי נשמת הנפטר ולפני הלימוד יאמר שהלימוד הוא לעילוי נשמת הנפטר.

 הספרדים נוהגים לערוך "השכבה" לעילוי נשמת הנפטר.
הדלקת נר
מדליקים ביום זה נר נשמה לעילוי נשמת הנפטר.
לימוד משניות
יש הנוהגים לעלות לקבר ולומר את פרקי התהילים: ל"ג,ט"ז,י"ז,ע"ז,צ"א,ק"ד,ק"ל. 

לאחר מכן אומרים את הפסוקים מפרק קי"ט המתחילים באותיות שמו הפרטי של הנפטר 

לאחר מכן אומרים גם את אותיות "נשמה" (ניתן להדפיס באתר). 

בסיומם אומרים: אשכנזים – יזכור . ספרדים – השכבה.